מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר


 אני מעוניינ/ת לקבל עדכונים במייל
סל קניות (0)
קטגוריות

מלאו פרטים
וניצור איתכם קשר


 אני מעוניינ/ת לקבל עדכונים במייל

מאמרים

כך תבחרו נעלי ריצה

Sport4Me

לפעמים, אנו מתחילים להרגיש כאבים בברך, בשוק או כל מקום אחר ברגל.

במידה ולא עשינו שום שינוי מהותי בשגרת האימונים, סביר מאוד להניח שהגיע הזמן להחליף את נעלי הריצה.

אסור לנו להמעיט בחשיבות התאמת נעל הריצה לרגל שלנו. 

נעלי ספורט הינם אביזר הכרחי בפעילויות ספורט ובעלי חשיבות מרבית במניעת פציעות ספורט שונות. בכדי לבחור את נעל הספורט הנכונה עבורנו, יש לדעת כיצד נראית כף הרגל וכיצד רצים ומתאמנים, שכן, קיים מגוון רחב של דגמי נעלי ספורט הבנויות ומעוצבות שונה. על כל אחד להתאים לעצמו את הנעל לפי סוג הפעילות הגופנית האישית. ובכל זאת, איך בוחרים את הנעל הנכונה מתוך מאות סוגים? יש לבחון את אחורי הרגל, באזור הקרסול, על-מנת לראות אם כף הרגל נעה פנימה (מצב פרונאציה) ונותרת ישרה, או, מתגלגלת החוצה (מצב סופינאציה- נדיר יחסית). באופן כללי, ככל שקשת כף הרגל נמוכה יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תנוע לכיוון פנים, אך ישנם גם מקרים יוצאי דופן. כף הרגל מתחלקת לשלוש קטגוריות: קשת גבוהה, קשת בינונית וקשת נמוכה. הדרך הפשוטה ביותר לקבוע את סוג כף הרגל היא ביצוע מבחן רטיבות, דהיינו, כל מה שיש לעשות הוא לעמוד על דף נייר צבעוני כשכפות הרגליים רטובות ולהסתכל על התבנית שיוצרת כף הרגל על הנייר. מאפיין חשוב נוסף, לקבוע כיצד כף הרגל מכה בקרקע וכיצד הזווית שבין כף הרגל לרגל עצמה משתנה ברגע שמשקל הגוף נוחת על כף הרגל. הדרך המקצועית לבדוק זאת היא על-ידי אנליזה של תנועת הרגל, באמצעות מצלמה ותוכנה מקצועית בעזרת מכשיר מיוחד המתעד ומנתח את הריצה שלכם, אותו מכשיר נמצא בחלק מחנויות הספורט.

 

נעלי ספורט המתאימות לבני אדם בעלי קשת נמוכה ורמה גבוהה של גלגול כף הרגל נקראות נעלי "motion control", הן יותר מאסיביות ומעניקות דרגה גבוהה ביותר של יציבות ובנוסף מונעות מכף הרג להתגלגל כלפי פנים או חוץ. 

נעלי ספורט המתאימות לבני אדם בעלי קשת בינונית נקראות נעלי "stability"והן בנויות עם שכבת יציבות בצד הנעל, שכבה המספקת תמיכה כאשר כף הרגל נעה פנימה. מאחר ומעט מאוד בני אדם בעלי קשת גבוהה (supination) אין מבחר מגוון של נעליים אשר עשויות להיות מתאימות.

במידה ואתם משתייכים לקבוצה זו, הימנעו מנעליים שנועדו למנוע את קריסת הרגל, נעליים כאלו רק יחריפו את בעיית הקשת הגבוהה. חפשו נעליים המשפרות את הנטייה הטבעית של כף הרגל להתגלגל פנימה ובנוסף, שיקלו התאמה אישית של מדרסים. ישנן גם נעליים שעוצבו במיוחד עבור אצני שדה, אצני מרוצים, אך גם אלה מעוצבות באופן שונה עבור כאלה הסובלים מגלגול כף הרגל ואלה שפסיעתם ישרה. ללא קשר לסוג כף הרגל, יש להביא בחשבון סוגים שונים של נעלי ספורט המתאימות לסוגי פעילויות שונות ומשטחים שונים. ישנם הבדלים מהותיים בין נעלי ריצת כביש לבין נעלי שטח שכן, נעלי השטח הן הרבה יותר אגרסיביות ועמידות. אל תרוצו עם נעלי כביש בשטח, הנעליים ישחקו מהר מאוד והסיכוי להיפצע גבוה יותר. כל נעלי הריצה חייבות לספק רמה גבוהה של ריכוך המעניקה למתאמן את ההגנה לה הוא זקוק כאשר כף רגלו מכה בקרקע פעם אחר פעם.

 

להלן מספר טיפים בבחירת הנעל הרצויה:

1. לקנות נעליים אשר ישמשו לפעילות גופנית ולא למטרת אופנה.

2. הגדירו את אופן השימוש לפני רכישת הנעל, כלומר, למטרת ריצה או הליכה וכמו כן מהו משטח האימון, האם שטח, כביש וכיוצא בכך.

3. מומלץ להראות למוכר את הנעל הקודמת שלכם, שמהתבוננות בה הוא יוכל להסיק מסקנות בנוגע ללחצים בכף הרגל.

4. רצוי למדוד את נעל הספורט בשעות אחר הצהריים כיוון שבזמן זה הרגל נפוחה יותר וניתן להרגיש אם הנעל צרה מידי ובכך למנוע עומס ולחץ על האצבעות.

5. לוודא רווח של חצי ס"מ מהבוהן לקצה הנעל.

6. במרבית חנויות הנעליים תוכלו לערוך בדיקת ניתוח תנועתי של כף הרגל, בדיקה שתאפיין את כף הרגל ותתאים לכם את הנעל תוך כדי ריצה על מסילה.

7. אל תקנו את הנעל היקרה ביותר, לא תמיד הנעל היקרה ביותר היא הנעל הטובה ביותר עבורכם. 8.התאימו את הנעל באופן אישי, הבחירה הנה אינדיבידואלית המבוססת אך ורק על נוחיותכם האישית.

 

לסיום, כאשר בוחרים נעל ספורט, נסו כמה שיותר סוגי נעליים התואמות את כף רגלכם. כל יצרנית נעליים מייצרת את נעליה בצורה שונה ונעליים של חברה אחת עשויות להיות נוחות ולהתאים לכף רגלכם יותר מאשר נעלים שיוצרו ע''י חברה אחרת. בישראל מגוון עלי ריצה מקצועיות של מספר חברות מובילות וביניהן נייקי, אדידס, ניו-בלנס, ברוקס, אסיקס ,סאקוני ומיזונו.

 

קרדיט לאתר: sport4me.co.il

לינק למאמר: לחצו כאן

 

קישור למאמר

טיפים של תזונה לשיפור הביצועים הספורטיביים

עמי יעני / גולינגו

תפריט תזונה לא מאוזן מהווה גורם סיכון למחלות רבות, כגון: השמנת יתר, סוגים מסוימים של סרטן, מחלות לב ועוד. בין אם אתה ספורטאי תחרותי או ספורטאי חובב, אחד האמצעים החשובים ביותר לשיפור הביצועים הספורטיביים הוא תפריט תזונה מאוזן...

 

מבוא:

תפריט תזונה לא מאוזן מהווה גורם סיכון למחלות רבות, כגון: השמנת יתר, סוגים מסוימים של סרטן, מחלות לב ועוד. מחקרים רבים הוכיחו כי קיים קשר חזק בין בריאות טובה לתזונה נכונה ומאוזנת, וכיום חקר התזונה והשפעתה על הביצועים הספורטיביים הפך למדע בפני עצמו. בין אם אתה ספורטאי תחרותי או ספורטאי חובב, אחד האמצעים החשובים ביותר לשיפור הביצועים הספורטיביים הוא תפריט תזונה מאוזן.

התפריט התזונתי הבסיסי אמור לכלול את המרכיבים הבאים:

  1. כמות מספקת של קלוריות (המכילה את כל אבות המזון הדרושים) התואמת את דרישות הפעילות היום יומית ואת דרישות הפעילות הגופנית.
  2. מגוון רחב של מזונות, כגון: לחמים ודגנים מלאים, ירקות, פירות, בשר רזה ומוצרי חלב דלי שומן.
  3. כמות מספקת של נוזלים שיבטיחו הידרציה (רווית נוזלים) מרבית.

התפריט התזונתי של הספורטאי דומה לתפריט התזונה המומלץ לאוכלוסייה הכללית. הצריכה הקלורית צריכה להתחלק למרכיבים הבאים:

  • חלבונים- מומלץ כי 15-20% מסך הקלוריות ליום יהיו ממקורות חלבונים (חלבונים מן החי, שילובים של חלבונים ממקור צמחי- קטניות יחד עם דגנים ו/או זרעים, ושילוב של חלבונים מן הצומח וחלבונים מן החי).
  • שומנים- מומלץ להגביל את צריכת הקלוריות היומית של שומן עד ל-30%, כאשר כשליש מכמות השומן היומית יהיה משמן צמחי (מומלץ בעיקר על שמן זית), כשליש ממקור אחר מהצומח ומקסימום שליש של שומן מן החי.
  • פחמימות- מומלץ כי 50-55% מסך הקלוריות ליום יהיו ממקורות של פחמימות, כאשר מומלץ לצרוך כמה שיותר פחמימות מורכבות (פחמימות המצויות בעיקר בדגנים, בקטניות ובשורשים ופקעות) ולהמעיט כמה שיותר בצריכת פחמימות פשוטות (פחמימות המצויות בעיקר בממתקים, בריבות, בדבש, בעוגות, בקינוחים וכד').

לספורטאים המבצעים מאמצים עצימים של יותר מ-60 דקות ביום מומלץ להגדיל את צריכת הפחמימות ל-65-70% ליום.

פחמימות

מזונות העשירים בפחמימות, בעיקר פחמימות שאינן מעובדות, כגון לחמים ודגנים מלאים, צריכים להוות את הבסיס של תפריט התזונתי. במהלך תהליך העיכול כל הפחמימות (המעובדות יותר והמעובדות פחות) מתפרקות לחד הסוכר גלוקוז. הגלוקוז מהווה את המקור העיקרי של אנרגיה לגוף ומועבר לכל תאי הגוף דרך מחזור הדם. עודפי הגלוקוז מועברים לכבד ולשרירים, שם הם הופכים ונשמרים כגליקוגן (רב סוכר). כאשר מאגרי הגליקוגן מלאים, הגלוקוז נשמר כשומן.

גליקוגן

הגליקוגן מהווה את מקור האנרגיה החשוב ביותר לגוף במהלך פעילות גופנית עצימה. במהלך האימון הגוף מפרק את הגליקוגן המצוי בכבד ובשרירים (השרירים הפעילים בלבד) לגלוקוז כדי שישמש כחומר דלק לשרירים ולשאר מערכות הגוף. ספורטאים יכולים להגדיל את מאגרי הגליקוגן שלהם על ידי אכילה סדירה של מזונות עתירי פחמימות. הדבר החשוב ביותר עבור ספורטאים המבצעים מאמצים עצימים שאורכם ארוך משעה (חצי מרתון, מרתון, טריאתלון וכד'). במידה וכמות הפחמימות בתפריט אינה מספקת יכולת הספורטאי להתאמן כיאות נפגעת כתוצאה ממאגרים מדולדלים של גליקוגן. הדבר עלול לגרום לאיבוד רקמת חלבון (ושריר) ולאיבוד של יונים חיוניים (כגון אשלגן) דרך השתן.

אינדקס גליקמי

האינדקס הגליקמי מדרג מזונות עשירים בפחמימות ומתבסס על קצב פירוקם וספיגתם (האינדקס הגליקמי גבוה יותר ככל שהפירוק והספיגה מהירים יותר). מזונות עם אינדקס גליקמי בינוני עד גבוה (לחם לבן, ממתקים סוכריים וכד') מספקים לגוף ביעילות פחמימות במהלך האימון וההתאוששות. יחד עם זאת, מומלץ כי לרוב הפחמימות הנאכלות יהיה מדד גליקמי נמוך.

אכילה לפני האימון/תחרות

מומלץ לאכול ארוחה עשירה בפחמימות 3-4 שעות לפני האימון/התחרות. על ארוחה זאת להיות קלה לעיכול, עשירה בפחמימות ודלה בשומן ובסיבים תזונתיים. כמו כן מומלץ לאכול חטיף קטן (פרי טרי, חטיף בריאות, דגנים עם חלב דל שומן וכד') כשעה לפני הפעילות. אכילה בסמוך לפעילות עלולה להשפיע לרעה על חלק מהאנשים לכן אין המלצה גורפת על אכילה בסמוך לפעילות. חשוב לציין שבניגוד לדעה הרווחת, אכילה של מזונות ו/או משקאות סוכריים בדיוק לפני הפעילות לא משפרת את הביצועים.

אכילה במהלך האימון/התחרות

במידה והמאמץ הגופני נמשך יותר מ-60 דקות, רצוי לצרוך פחמימות במהלך האימון על מנת להעלות את רמת הגלוקוז בדם ולדחות את הגעת העייפות. מומלץ לצרוך מאכלים דלי שומן וסיבים תזונתיים עם מדד גליקמי גבוה, כגון סוכריות (ללא שוקולד) וכריכים העשויים מלחם לבן. מעבר לכך, מומלץ לספורטאים אלה לצרוך משקאות ספורט איזוטוניים המעניקים לגוף פחמימות יחד עם נוזלים ומינרלים חיוניים.

אכילה לאחר האימון/התחרות

לצורך התאוששות מהירה ומילוי מאגרי הגליקוגן לאחר האימון, מומלץ לאכול מזון המכיל פחמימות עם מדד גליקמי בינוני עד גבוה יחד עם מעט חלבון (לדוגמא, כריך של לחם לבן עם גבינה דלת שומן) הזמן הטוב ביותר לצריכת ארוחה ראשונית וקלה זאת היא במהלך החצי שעה הראשונה שלאחר האימון. כשעה-שעה וחצי לאחר האימון מומלץ לאכול ארוחה גדולה יותר המכילה פחמימות עם מדד גליקמי נמוך יחד עם מנת חלבון (לדוגמא, חזה עוף צלוי עם אורז מלא).

חלבונים

החלבון מהווה מרכיב חשוב בתפריט התזונה של הספורטאי והוא בעל תפקיד מפתח בהתאוששות שלאחר האימון. צרכי החלבון של הגוף נענים בדרך כלל כבר מאכילה של תפריט תזונה עשיר בפחמימות, זאת בגלל שמזונות רבים, בעיקר דגנים וקטניות, מורכבים משילוב של פחמימות וחלבונים.

להלן פרטים על כמות החלבון המומלצת:

  • לאוכלוסייה הכללית ולאנשים פעילים- הכמות היומית המומלצת היא 0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף.
  • לאנשים העוסקים בספורט באופן סדיר מעל ל-45 דקות ביום - הכמות היומית המומלצת היא 0.8-1 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף.
  • לספורטאים העוסקים בענפי ספורט סבולתיים במשך יותר מ-60 דקות ביום או לספורטאים העוסקים באימון כוח (כגון מרימי משקולות או מפתחי גוף)- הכמות היומית המומלצת היא 1-1.5 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף.

תוספי חומצות אמינו וחלבון

חומצות האמינו (אבני הבניין של החלבונים) חשובות לתחומים רבים של חילוף החומרים המושפעים מהאימון. מסיבה זאת אנשים רבים מאמינים כי תוספת של חלבון או אפילו של חומצות אמינו ספציפיות, יעניקו ערך מוסף לביצועים ולתוצאות של הספורטאים העוסקים באימונים עצימים. הדבר אינו נכון. תוספי התזונה המכילים חלבון או חומצות אמינו בדרך כלל לא יעניקו שום יתרון לספורטאי. צריכה עודפת ומוגזמת של חלבונים עלולה אף לסכן את בריאות הספורטאי בטווח הקצר ובטווח הרחוק ועלולה לגרום לתופעות הבאות:

  • לאמץ את הכליות עד לרמה של אי ספיקת כליות.
  • לסכן את צפיפות העצם.
  • לגרום לעלייה במשקל (כתוצאה מעלייה במסת השומן ולא במסת השרירים) משום שעודפי החלבון הנאכלים עלולים להפוך לשומן ולהיאגר ברקמת השומן. בנוסף לכך, יש לזכור שהרבה מזונות חלבוניים הם גם עתירי שומן (גבינות, בשרים וכד').

 

תפריט תזונה ראוי ומתוכנן היטב צריך לכלול כמות מספקת של ויטמינים ומינרלים. לקיחת תוספי ויטמינים ומינרלים יכולה להועיל רק במידה ותפריט התזונה אינו מכיל כמות מספקת של אותם ויטמינים ומינרלים, או במידה ואובחן חסר בויטמין/מינרל ספציפי. אכילת כמויות עודפות של ויטמינים/מינרלים אינה משפרת את הביצועים הספורטיבים, ואף עלולה להיות מסוכנת במקרים מסוימים.

ירידה בכמות הנוזלים בגוף כתוצאה מהזעה בזמן הפעילות הגופנית עלולה לגרום להתייבשות. ההתייבשות גורמת לירידה בביצועים הגופניים. איבוד של 2-3% ממשקל הגוף כתוצאה מהזעה עלול להוריד יכולת הביצוע הגופני ב-10% ויותר, בעוד שאיבוד של 5% או יותר ממשקל הגוף עלול להוריד את יכולת הביצוע הגופני ב-30% ולהסתיים במכת חום ואפילו במוות. מובן, שאפילו התייבשות קלה יחסית תפגע משמעותית בהישגים, בעיקר בזמן תחרות. שתייה של נוזלים לפני, במהלך ואחרי האימון חשובה מאוד, ומומלץ לא להסתמך על תחושת הצמא ולשתות גם כשלא צמאים.

לאחר האימון מומלץ לשתות חצי ליטר מים עבור כל חצי קילוגרם שאיבדתם באימון. צריכת הנוזלים חשובה במיוחד בסביבה חמה ולחה, כאשר ברוב המקרים המשקה המועדף הוא מים. משקאות ספורט עשויים להועיל במאמצי סבולת ארוכים (מעל שעה) או מתי שדרושה התאוששות מהירה. במידה ואתם בוחרים לשתות משקאות ספורט, ודאו שהם דלים בנתרן (לא יותר מ-30 מילימול לליטר). הנתרן עלול להפריע לגלוקוז להיכנס לתאים ועלול להחריף את ההתייבשות.

 

קרדיט לאתר: גולינגו - גולינגו הינו אתר בין המובילים בארץ בתחום התזונה.

קישור למאמר: לחצו כאן

 

קישור למאמר

איך לבחור מחבט טניס?

טניסזון

איך לבחור מחבט טניס?

מדריך איך להתאים מחבט טניס?

 

  במאמר זה אנו נסביר איך להתאים מחבט טניס לשחקן על פי מספר מאפיינים של

מחבט הטניס.

במחבט טניס ישנם מספר פרמטרים חשובים אשר צריך להבין לפני שרוכישים מחבט, על מנת שהמחבט שתיקנו יהיה מתאים לכם בדיוק. 

  כיום בשוק מחבטי הטניס קיימות חברות רבות שמייצרות מחבטים, כולן מייצרות מחבטים טובים, יש שוני בדקויות ובחומרים וטכנולוגיות בין חברה לחברה, בארץ קיימים מספר מותגים עולמיים שהם מהטובים שקיימים בעולם, לדוגמא:

בבולט, טכניפייבר, פרינס, וילסון, הד, דאנלופ ועוד. בעיקרון אין יתרון משמעותי לחברה זו או אחרת, כל חברה מייצרת מחבטים ברמה גבוהה, כמובן שיש דרגות של מחבטים.

כל חברה מייצרת כיום מחבטים לכל רמות השחקנים, ולכן ניתן למצוא מחבט מתאים בכל חברה.

  כעת נסביר ונפרט לגבי מאפייני המחבט (אורך המחבט, משקל, משקל בהנפה, גודל ראש, תבנית שיזור, צורת מסגרת, עובי המסגרת, איזון המחבט, ידית האחיזה חומר שממנו מיוצר המחבט וכו') וכמובן איך להתאים את המחבט לפי דרישות השחקן.

1. אורך המחבט:

המדידה המקובלת לרוב נמדדת באינצ'ים, אורך המחבט נמדד מבסיס הידית ועד סוף ראש המחבט. מחבטי הטניס מתחלקים לשתי קבוצות: ילדים (ג'וניור) ובוגרים.

מחבטי הילדים: מיועדים לגילאי 3 עד 11 בערך, אורך המחבט מ 17 עד 26.5 אינץ' על פי החלוקה הבאה:

17 אינץ' - גובה הילד/ה עד 80 ס"מ, עד גיל 3. 

19 אינץ' -  גובה הילד/ה מ 80 עד 100 ס"מ, בגילאים 3 – 4 

21 אינץ' - גובה הילד/ה מ 100 עד 110 ס"מ, בגילאים 4 – 5 

23 אינץ' - גובה הילד/ה מ 110 עד 125 ס"מ, בגילאים 5 - 6 

25 אינץ' - גובה הילד/ה מ 125 עד 140 ס"מ, בגילאים 7 - 8 

26 – 26.5 אינץ' – גובה הילד/ה מ 140 – 146 ס"מ, מתאים לגילאי 8 - 11

מחבט בוגרים: אורכו מ 27 אינץ' ומעלה.

 

2. גודל ראש המחבט:

המחבטים המיוצרים כיום מגיעים בגדלי ראש שונים הנעים

בין 90 - 122 אינץ'² בערך.

(רוב מחבטי הטניס הינם בין 95 ל 110 אינץ'².)

גודל ראש המחבט מתחלק לשלושה קטגוריות: MID,MP,OS

MID SIZE: ראש קטן - 95 אינץ'² ומטה.

MID PLUS: ראש בינוני - בין 95 - 105 אינץ'²

OVER SIZE: ראש גדול - 107 אינץ'² ומעלה.

 

איך לבחור את גודל הראש של המחבט ?

ראש קטן: מתאים לשחקנים מקצוענים או תחרותיים מגיל 14 ומעלה, מחבטMID הוא נותן לשחקן שליטה ודיוק על חשבון העוצמה, ככל שגודל הראש קטן יותר כך עוצמת המחבט קטנה יותר.

ראש בינוני: עד 100 אינץ' מתאים לשחקנים ברמה בינונית ועד מקצוענים, מחבטים עם ראש 102 עד 107 אינץ' רבוע מתאימים לשחקנים מתחילים ובינוניים, עוצמת המחבט היא בינונית.

ראש גדול:  מחבטים בקטגוריה זו הם מחבטי עוצמה, בגלל אפקט הטרמפולינה, כמו כן מחבט עם ראש גדול הוא מחבט סלחני וידידותי שעוזר לשחקן בגלל ששטח הפגיעה (SWEET SPOT) גדול יותר. אלה הסיבות שמחבט עם ראש גדול מתאים לנשים, סניורים ושחקנים מתחילים. 

*כיום החברות משפרות את המחבטים שלהם ומגדילות את ה- SWEET SPOT ע"י טכנולוגיות ופיתוחים חדשים.

לדוגמא: WOOFER, XS,EXO3

3. תבנית שיזור:

הגידים במחבט שזורים לאורך לדוגמא: 16 או 18

צפיפות הגידים משפיעה על צורת המשחק. ככל שמספר הגידים לאורך קטן יותר כך  מחבט ייתן יותר עוצמה, ככל שמספר הגידים לאורך עולה המחבט ייתן יותר שליטה.

4.צורת המסגרת :

המחבטים שמיוצרים כיום מגיעים עם כמה סוגי מסגרות:

מסגרת בצורה אליפטית: עגולה יותר והיא נותנת יותר עוצמה.

מסגרת מרובעת (מקובלת): צורתה מרובעת יותר והיא מעניקה יותר יציבות ומעלה את השליטה.

מסגרת אווירודינאמית: צורתה היא משולשת ומעוגלת והיא מעניקה משחק מהיר יותר.

5. עובי המסגרת:

המסגרות המיוצרות כיום נעות בין 20 – 30 מ"מ. ככל שהמסגרת דקה יותר כך המחבט יותר מדויק, ככל שהמסגרת עבה יותר כך עולה עוצמתו שלהמחבט.

6. נקודת איזון המחבט:

איזון של המחבט הוא גורם נוסף בבחירת המחבט, יש שלושה מצבים של איזון במחבטים:

איזון לכיוון הידית: כאשר רוב משקל של המחבט הוא בכיוון הידית, במחבט עם איזון זה תהיה יותר שליטה והוא יורגש טיפה יותר קל מהמשקל המקורי שלו, לרוב מדובר במחבטים מקצועיים במשקלים באזור ה 300+ גרם.

מחבט מאוזן: כאשר נקודת האיזון היא באמצע והמשקל מחולק שווה בין הראש והידית.

איזון לכיוון הראש: מחבט עם איזון לראש ייתן יותר עוצמה ופחות דיוק, איזון לראש קיים בדרך כלל במחבטים קלים על מנת לתת לשחקן יותר עוצמה.

 

7. חומר המחבט:

המחבטים כיום מיוצרים מכמה סגסוגות כגון: אלומיניום, טיטניום, גרפיט, קרבון ועוד.

מחבטי אלומיניום או טיטניום הינם מחבטי מתכת שמשקלם לרוב כבד. אלו הם מחבטי טניס למתחילים ומחירם זול יותר משמעותית ממחבטי הגרפיט.

מחבטי הגרפיט או הקרבון, הם מחבטים יותר עמידים נותנים הרגשה נוחה ומפחיתים וויברציות בחבטה ממחבטי המתכת, מהחומרים האלה מייצרים מחבטים קלים ועמידים לאומת המתכות. כל המחבטים המקצועיים מיוצרים מהחומרים האלה. ככל שכמות הגרפיט במחבט עולה כך איכותו ומחירו עולים.

8. ידית אחיזה:

שני סוגי מידות קיימות בידיות אחיזה אירופאית וארה"ב, לפעמים יהיה רשום רק מידת ארה"ב ולפעמים שניהם

מידת ארה"ב                       מידת אירופה                   מתאים ל-

4                                           0                            ילדים

1/8 4                                      1                       ילדים, נשים

¼ 4                                       2                       נשים, גברים

3/8 4                                     3                           גברים

½ 4                                      4                  גברים עם יד גדולה

5/8 4                                    5                גברים עם יד גדולה מאוד

 

מחבטי ילדים מגיעים עם ידיות שמתאימות לילדים עד מידה 4 או 1/8 4 .

מחבטי בוגרים מיוצרים מידית 0 ועד 5, רוב השחקנים הבוגרים משתמשים בעובי ידית בין 2 - 3.

חשוב מאוד לבחור ידית שמתאימה לכם בדיוק על מנת למנוע בעיות בריאותיות.

 

קרדיט למאמר: טניסזון

קישור למאמר: לחצו כאן

קישור למאמר

ההבדל בין אופני שיכוך מלא ואופני זנב קשיח

Groopy

הבסיס - מה ההבדל בין אופני שיכוך מלא ( ש"מ ) ואופני זנב קשיח (ז"ק ):
אופני-שטח, כשמם כן הם. מסוגלים לעבור בתנאי שטח שונים ומגוונים שהארץ מזמנת לנו ,
הכל מדרכי כורכר ודרכי ג'יפים כבושות , דרך חוף הים וכלה ביערות ושבילים לא מסומנים ביער עם סלעים ודרדרת.

מה שמבחין בעיקר בין אופני כביש לשטח הוא העובדה כי לאופני שטח יש בולמי זעזועים והצמיגים בשרניים יותר, רחבים יותר ובעלי 'קוביות' .
זה נכון למרבית אופני השטח, כמעט ללא יוצא מהכלל, וללא קשר לסגנון הרכיבה.
הסגנון השולט של הרוב הגדול ברכיבת השטח הוא מה שנקרא 'קרוס קאונטרי' או XC בקיצור.
את הסגנון הזה משרתים שני סוגי אופניים אשר לכל יצרן יש להציע את שניהם.
חשוב לציין כי גם כמתחילים, כל מה שתבחרו לעשות עם סוג אחד ברכיבה בפארקים , דרכי קק"ל וביער, תצליחו לעשות גם עם השני.

זנב קשיח 
שלדת אופניים מסורתית היא במבנה יהלום, או שני משולשים- קדמי ואחורי
אופני 'זנב קשיח' הם בעלי בולם זעזועים קדמי בלבד, בעוד המשולש האחורי הוא קשיח וללא משכך

שיכוך מלא
כמו שאתם רואים בתמונה לאופני שיכוך-מלא מבנה קצת שונה, וזה בשל הוספת בוכנה נוספת מאחור - המשכך אחורי.
ישנם דגמים רבים השונים זה מזה בין עשרות היצרנים השונים.
אופני שיכוך מלא הם מעט מורכבים יותר ו'מתוחכמים' יותר וסף מחיר אופני 'הכניסה' לקטגוריה הזו הוא גבוה יותר מאופני זנב קשיח.
בין היתר בשל הוספת הבולם עצמו שהוא מערכת שסתומים וקפיצים מתוחכמת המשתמשת בשילוב של שינוי לחצים של אוויר, שמן ו/או קפיץ . 


לידיעה כללית, הסיבה העיקרית שלשמה נוצר הבולם האחורי הוא לייצר אחיזה וחיבור טוב יותר של האופניים לקרקע בתוואי משובש.
תוצר הלוואי של זה הוא נוחות משופרת לרוכב ושיכוך הזעזועים אשר באופני זנב קשיח מורגשים יותר 

במילה אחת נזכיר כי לאופני שיכוך מלא ישנם מספר תתי ענפים בהם סוגי הבולמים הוא שונה לפי סגנון הרכיבה.
ככלל רכיבה אגרסיבית יותר המזמינה קפיצות גבוהות למשל יצוידו בבולמים מאסיביים הרבה יותר. אבל זה לא למתחילים.
לטעמינו רוכב XC יכול להסתפק ולהינות עד תום מכל ממ' שיתנו לו אופניים המצויידים בלא יותר מ 110 ממ'. 

 

קרדיט לאתר: groopy

קישור למאמר: לחצו כאן

קישור למאמר